<h1>שבלי הלקט הקצר דין חם לתוך חם סימן ל'</h1>
<h2>דף עה:</h2>
חם לתוך חם, כגון בשר חם שנפל לתוך חלב חם דברי הכל אסור. וצריך לשערו בששים. צונן בתוך צונן, מותר משום דלא בלעי מהדדי. חם לתוך צונן וכן צונן לתוך חם, רב אמר עילאה גבר. כגון אם חם לתוך צונן הולכין אחר העליון נעשה הכל חם ואסור, ואם צונן לתוך חם נעשה כולו צונן, ומותר. ושמואל אמר, תתאה גבר, איפכא, חם לתוך צונן מותר צונן לתוך חם אסור. והלכתא כשמואל. דברייתא מסייעא ליה, דתניא, חם לתוך חם וכן צונן לתוך חם אסור. חם לתוך צונן וכן צונן לתוך צונן מדיח, ומקשה, חם לתוך צונן מדיח, והלא כיון דחם הוא אדמיקר ליה בלע פורתא קליפה מיהא בעי, אלא חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח. אמר רב הונא, לא שנו אלא שלא מלחו אבל מלחו אסור, משום דבלע, דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח וכו'. ואמר רבא, לא שנו אלא שאינו נאכל מחמת מילחו, אבל נאכל מחמת מילחו לא. פי' רש"י, שאינו נאכל מחמת מלחו, שמלוח הרבה עד שמקדיח טעמו מחמת מלחו מקצת ואינו ראוי לאכול אלא אם כן מדיחו. ומאי אינו נאכל, לאו לגמרי שר"ל שאין שום אדם יכול לאוכלו, אלא כיון שנתקלקל טעמו אינו נאכל מחמת מלחו קרי ליה ואסור.
<h2>דף עו.</h2>
מעשה היה בגוזל שנפל לכותח שהיה בו נסיובי דחלבא שרייה רב חיננא, אמר רבא מאן חכים למישרא כהאי גוונא אלא רב חיננא דגברא רבא הוא. אמר לך, כי אמר שמואל מלוח הרי הוא כרותח שאינו נאכל מחמת מלחו. הני מילי חי אבל צלי שנפל לתוך חלב בעי קליפה דבלע טפי, ואי אית ביה פילי, פירוש, בקעים לא סגי בקליפה, וגם אי מיתבל בתבלי, שהבשר נתבשל עם התבלין בולע הרבה ואסור.
